המלחמה של מועצת גפן יין בוירוס ליפורול : תעשיית היין 2023
בשבוע שעבר פרסם ערן פיק היינן של יקב צרעה תמונה קטנה תוך כדי הבציר, תמונה קטנה שמאחוריה סיפור מורכב וארוך שכנראה הציל את תעשיית היין הישראלית, מדובר במייזם להבאת חומר ריבוי נקי מליפורול 3 ( קימוט העלים מדרום אפריקה ), לפני מספר שנים חשפנו לראשונה כאן באתר את מחלת קיפול העלים שהוסתרה על ידי משרד החקלאות מהציבור, אותה מחלה שאיימה להשמיד את תעשיית היין מצחה במשתלות מקומויות שככל הנראה עשו ככל העולה על רוחם, ומצד שני משרד החקלאות והיחידה להגנת הצומח פשוט לא בדקה, לא פקחה וסרבה לקחת אחריות מחשש לתביעות של מגדלים, המצב כאמור היה אקוטי, משרד החקלאות היה חסר אונם אל מול ההתפרצות והמלצתו הייתה לעקור ולחטא את האדמה במקומות שהווירוס התגלה, אף אחד לא הציע פיצוי או תשלום כל שהוא לכורמים או ליקבים, לא על העקירה לא על השתילה ויותר גרוע מכך משרד החקלאות לא נתן שום פתרון לחומר ריבוי נקי והמשתלות שהפיצו את הוירוס המשיכו בשלהם, מחלת קיפול העלים הנגרמת על ידי הוירוס ליפורול גורמת לנזקים כבדים בכרמי ענבי מאכל ובכרמי היין, במהלך השנים מידת הנזקים בכרמים וגרמה לירידה של עד 20% ביבול ול 50% באיכות הפרי, הנזק הכלכלי בענבי יין נאמד בכ 8 מיליום שקלים בשנה. רמת המחלה בשנים 2015-2017 הייתה כה גבוהה בכרמים מסוימים שבסופו של דבר לא הייתה הצדקה כלכלית להמשיך את הטיפול בכרמים. היה זה רק עניין של זמן עד שלא יהיה כרם שלא ידבק בליפורול, סדרת מאמרים אצלמו, בקשות לתגובות ממשרד החקלאות והשירותים להגנת הצומח, ואפילו בקשה רשמית מהיחידה הממשלתית לחופש המידע לחייב את משרד החקלאות לחשוף את המידע כנראה עשו את שלהם ואט אט משרד החקלאות החל להודות בטעותו ואף הזרים תקציב למחקר, הבעיה שהכל נעשה באיטיות ובחוסר תקציב ומומחים בנושא, צחי דותן מנכ"ל המועצה לגפן יין הבין שאם הענף לא עושה משהו באופן מיידי את אף אחד זה לא יענין, ובשנת 2018 נשלח צוות מהמשרד לדרום אפריקה בפרויקט של ייבוא חומר ריבוי נקי והקמה של בית גרעין חדש של מועצת גפן יין. הייבוא בוצע ב-2018 ע"י המועצה, נטיעות ראשונות מאוד (100,000 שתילים) ניטעו כבר ב-2019. אבל נטיעות 2020 היו כבר בכמויות גדולות בכל הארץ מחומר ריבוי החדש. כל הזנים והקלונים הגיעו מדרום אפריקה (כאשר המקורות שלהם ממקומות שונים בעולם). כל החומר עבר ניקוי מוירוסים ע"י הדרום אפריקאים ומאז שהגיע לארץ נמצא בפיקוח מחמיר של מועצת גפן היין. וכשערן פיק מדבר על בציר הענבים השנה הוא למעשה מציין כי זו שנת הניבה הראשונה (בהיקפים גדולים) של הקלונים החדשים שהובאו לארץ. החשש תמיד קיים שהחומר שהגיע נגוע ויכול להתפרץ או להדבק מחלקות נגועות, המעקב אחרי הגפנים החדשות היה מרתק, ואשכולות הענבים שנבצרו מראות כי מדובר בהצלחת הפרויקט,
מה שמעניין עכשיו זה לראות האם יש שינוי בטעמי היין עם חומרי הגלם החדשים מדרום אפריקה שרגילים לטרואר שונה, שיטות הכרמים, ואולי אף לאסכולה ייננית שונה, הבדלי הטרואר גם אם הם אותו זן, יכולים להפגין פרופילי טעם שונים בשל שינויים בהרכב הקרקע, האקלים והגובה, לאקלים תפקיד משמעותי בהתפתחות והבשלת הענבים, ומעניין יהיה לטעום את המוצר המוגמר ולהשוות אותו לגפנים הקודמים. נועה מעוז אגרונומית מועצת גפן יין מסכמת את הפרויקט " זו שנה חשובה ומסקרנת מאוד. כרגע ההתרשמויות מהשטח נראות טוב מאוד, יש מקום לאופטימיות "
כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובעל טור בהארץ און ליין
